בניגוד לפורטוגזית, שבה יש "עבר" יחיד פחות או יותר בשיח היומיומי, בגרמנית יש שני זמני עבר שמתחרים זה בזה — הPräteritum והPerfekt — והבחירה ביניהם אינה קשורה למועד שבו התרחשה הפעולה, אלא למקום שבו אתם מדברים.
Perfekt: העבר בשיח היומיומי
בגרמנית המדוברת, בעיקר בדרום גרמניה ובאוסטריה/שווייץ, הPerfekt הוא כמעט הזמן העבר היחיד שבו משתמשים בשיחה. Ich habe gegessen (אכלתי), ich bin gegangen (הלכתי) — תמיד עם הפועל העזר (haben או sein) בתוספת צורת הבינוני בסוף המשפט.
Präteritum: העבר הכתוב והסיפורי
הPräteritum מופיע בעיקר בטקסטים כתובים, בחדשות, בספרים ובסיפורים פורמליים — ich aß (אכלתי), ich ging (הלכתי). זהו "העבר הספרותי", המקביל לאופן שבו אנו משתמשים בזמנים מסוימים פורמליים יותר בפורטוגזית הכתובה, שאותם כמעט אף אחד לא משתמש בדיבור.
החריג שמבלבל את כולם
אפילו בדיבור, הפועלים sein, haben והפועלים המודאליים (können, müssen, wollen...) מעדיפים את Präteritum גם בשיחה: ich war (הייתי) נפוץ הרבה יותר מ-ich bin gewesen, אפילו באופן בלתי פורמלי. יוצא מן הכלל זה הוא אחד הדברים שמבלבלים ביותר את מי שלמד את הכלל ה"כללי" מבלי לדעת על ההסתייגות הזו.
למה זה חשוב בפועל
אם אתם לומדים כדי לשוחח, התמקדו בPerfekt — זה מה שתשתמשו בו 90% מהזמן כשאתם מדברים. שמרו את Präteritum לקריאת חדשות, ספרים או סיפורים בגרמנית (אגב, זו סיבה מצוינת לתרגל קריאה באמצעות סיפורים מוקלטים).
האזינו לPerfekt בהקשר של שיחה אמיתית
הדיאלוגים והפודקאסטים הדו-לשוניים של DeutschBloom משתמשים בגרמנית המדוברת של חיי היומיום — הPerfekt שתזדקקו לו באמת.
האזנה לסיפורים בגרמניתמאמרים קשורים
תפסיקו לתרגם כל משפט בראש
כל יום בלי תרגול הוא עוד יום של שינון כללים מבודדים במקום לדבר באמת. ב-DeutschBloom אתם מתאמנים על פעלים ומשפטים אמיתיים תוך האזנה להגייה של דובר שפת אם — הרגישו את ההבדל כבר בשבוע הראשון.