מילים שכל מתחיל הוגה לא נכון בגרמנית

הגרמנית היא בדרך כלל פונטית וצפויה יותר מהאנגלית — אך כמה צירופי אותיות מטעים את מי שמגיע מהפורטוגזית, כי האינטואיציה הטבעית מובילה להגייה שגויה. הנה המלכודות הנפוצות ביותר.

"W" אינו "u", אלא "v"

Wasser (מים) לא מבוטא "uasser" — ה-"w" הגרמני נשמע כמו ה-"v" בפורטוגזית. Wein (יין) נשמע "vain", לא "uain". זו כנראה הטעות הנפוצה ביותר בקרב המתחילים.

ה-"V" נשמע כמו "f", ברוב המקרים

זה לא אינטואיטיבי למי שכבר התרגל לכך ש-"w" הוא "v": ה-"v" הגרמני נשמע בדרך כלל כמו "f". Vater (אבא) נשמע "fáter", לא "váter". היוצא מן הכלל הוא מילים שמקורן בשפה זרה, כמו Vase (vaso), ששומר על הצליל של "v" כפי שהוא.

Mein Vater trinkt gern Wein.

אבא שלי אוהב לשתות יין.

ה-"Z" נשמע כמו "ts"

Zeit (זמן) לא נקרא "zait" — הוא נשמע "tsait". בכל פעם שמופיעה האות "z" בגרמנית, היא נושאת את הצליל "ts" הזה, לעולם לא את ה-"z" השורק שאנו משתמשים בו בפורטוגזית.

האות "S" לפני תנועה נשמעת כמו "z"

Sonne (sol) נשמעת "zone", לא "sone". כאשר ה-"s" מופיעה לפני תנועה בתחילת הברה, היא הופכת לצליל "z" — רק כאשר היא כפולה ("ss") או במיקומים אחרים שבהם היא שומרת על צליל ה-"s" הרגיל.

Sch ו-"st/sp" בתחילת המילה

Sch נשמעים כמו ה-"sh" באנגלית — Schule (בית ספר) נשמע "shule". וכאשר "st" או "sp" מופיעים בתחילת המילה, ה-"s" הופך גם הוא לצליל "sh": Stadt (עיר) נשמע "shtadt", Sprache (שפה) נשמע "shprache".

למה כדאי ללמוד את זה מוקדם

בניגוד לאנגלית, הכללים האלה עקביים — ברגע שלומדים אותם, הם תמיד תקפים, ללא יוצאים מן הכלל אקראיים. מדובר רק בשינוי הרגלי הקריאה פעם אחת, ולא בשינון מילה אחר מילה לנצח.